למעשה לא. טוען רבני יכול לייצג רק בבית דין רבני, והוא אינו מוסמך לייצג בבית משפט אזרחי.
הסמכת טוען רבני ניתנת על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים, לאחר לימודים פורמליים בתחום דיני המשפחה וההלכה. טוענים רבניים מתמחים בדיני אישות, גירושין, כתובה, מזונות, חלוקת רכוש ועוד.
ההבדל בין הסמכות של טוענים רבניים לעורכי דין נובע מהעובדה שבישראל ישנם שני מערכות משפט נפרדות: מערכת המשפט האזרחי ומערכת המשפט הדתי. בית הדין הרבני הוא מערכת משפט דתית, ועל כן רק טוענים רבניים מוסמכים לייצג בו. בית המשפט האזרחי הוא מערכת משפט אזרחית, ועל כן רק עורכי דין מוסמכים לייצג בו.
ישנם מקרים בהם בני זוג יופיעו גם בבית דין רבני וגם בבית משפט אזרחי במקביל. לדוגמה, אם בני זוג בני הדת היהודית מתגרשים, הם יצטרכו להופיע בבית הדין הרבני כדי לקבל גט, וכן יצטרכו להופיע בבית המשפט האזרחי כדי לגשר על הסכסוכים ביניהם בנושאים כגון מזונות, חלוקת רכוש ועוד. במקרים כאלה, בני הזוג יצטרכו לשכור שני סוגים של עורכי דין: טוען רבני שייצג אותם בבית הדין הרבני, ועורך דין לענייני משפחה שייצג אותם בבית המשפט האזרחי.
מדוע אין באפשרותו של טוען רבני לייצג בבית דין שאינו רבני
במפגש שבין המסורת הדתית לבין תורת המשפט החילונית ניצב ויכוח רב ניואנסים: תפקידו של תובע רבני בבית דין שאינו רבני. הנוף של החוק מגוון, ובבד החוקיות יש גם עיוות וגם קרע של חוטים שונים – חלקם חילוניים, חלקם דתיים. תובע רבני, בעל שורשים עמוקים בדוקטרינה הדתית, עשוי להתמודד עם מגבלות כאשר הוא נכנס לבית דין חילוני.
עיקר האתגר אינו רק פרוצדורלי או לשוני; זה יסוד. בתי המשפט החילוניים פועלים על פי עקרונות שלעתים קרובות שונים מעקרונות דתיים. פער זה יוצר מבוי סתום עבור תובעים רבניים המבקשים להמיר טענות דתיות לטיעונים משפטיים חילוניים. משוכות אלה יכולות לנוע בין חילוקי דעות מהותיים על מקור הדין לבין אמות המידה הראייתיות המקובלות בבית המשפט. כך, טוען רבני יוצא לנוף שבו המצפן של תורת המשפט הדתי לא תמיד מצביע על צפון אמיתי.
מצד שני, כאשר יש כאן רגישויות תרבותיות ושיקולים דתיים, ייצוגו של תובע רבני יכול להיות יקר ערך. כאן טמונה המהות: ניווט בייצוג כזה דורש שילוב של תבונה משפטית והבנה אינטימית של מצוות דתיות. יתר על כן, ככל שהמארג החברתי נעשה יותר ויותר רב-פנים, הדיאלוג בתוך אולם בית המשפט נאלץ לשקף מגוון זה. לכן, בעוד שנוכחותו של תובע רבני בהליכים חילוניים אינה אירוע יומיומי, היא עדיין מעידה על יחסי הגומלין הדינמיים בין תחומי האמונה וההלכה.
לאתר של טוענים רבניים אברמוב בושריאן ליחצו כאן
שאלות נפוצות בנושא טיעון רבני בבתי דין חילוניים
מהן התוצאות האפשריות כאשר טיעון רבני מוצג בבית דין חילוני?
התוצאות יכולות להשתנות באופן משמעותי; בית הדין החילוני רשאי לראות בטיעון הרבני חוות דעת מייעצת, לקחת אותו בהקשר של רגישות תרבותית או דתית, או להתעלם ממנו אם הוא מתנגש עם עקרונות המשפט האזרחי. ההשפעה נקבעת פעמים רבות על ידי הכרתו של בית המשפט בדין הדתי כגורם בתהליך קבלת ההחלטות שלו.
כיצד ניגשים דיינים חילונים לטענות רבניות במהלך משפט?
דיינים חילונים יכולים לבחון ולשקול טענות רבניות, במיוחד בסכסוכים משפחתיים או קהילתיים בעלי השלכות דתיות. עם זאת, בסופו של דבר עליהם לדבוק בשלטון החוק החילוני. לעתים קרובות, שופטים ישאפו לכבד רגשות דתיים תוך הבטחת פסיקות משפטיות העולות בקנה אחד עם החקיקה הלאומית.
האם יש תקדימים לתובעים רבניים שמצליחים לפעול בבתי משפט חילוניים?
בעוד שמקרים הם נדירים יחסית ותלויי הקשר, היו תקדימים שבהם נקודות מבט רבניות השפיעו, במיוחד במקרים של קהילות דתיות או מסורות. הצלחתם נשענת לעתים קרובות על הדגמת האופן שבו תובנות רבניות מתיישבות עם עקרונות משפטיים חילוניים.
אילו משאבים עומדים לרשות תובע רבני המתכונן לתביעה בבית משפט חילוני?
תובע רבני יכול להיוועץ במומחים לדין דתי, להתייעץ עם משפטנים המיומנים הן בדין החילוני והן בדין הדתי, ולסקור מקרים קודמים בהם נדונו טענות רבניות בבתי משפט חילוניים. בנוסף, ארגוני תמיכה משפטית בין-דתית עשויים להציע משאבים יקרי ערך לעניינים משפטיים חוצי תחומי שיפוט
